הכותרת של המאמר קצת מטעה. קצת. המאמר אכן מראה איך לתקן סאב וופר מצרצר. אבל הוא מראה הרבה יותר מזה – הוא מראה איך אפשר לתקן לא מעט מכשירים אלקטרוניים, יחסית בקלות.

הרבה פעמים אנו נתקלים במכשיר אלקטרוני שעושה בעיות: לא שומעים טוב (מערכת סטריאו, מערכת שמע, קולנוע ביתי וכד'), לא רואים טוב (ממיר מסוג כלשהוא, סטרימר וכד'), משהו לא עובד תקין (נורה מהבהבת, ספק כח וכד'). בקיצור, יש לא מעט. תיקון של מכשירים כאלו עולה המון. ברוב המקרים יותר מעלות רכישת מכשיר חדש… מצחיק 🙂 .

בלי לסבך אתכם בתורת האלקטרוניקה, מה תפקיד כל רכיב ואיך הוא בנוי, רק אומר שגם בעולם של היום, בו כל מעגל אלקטרוני מורכב בעיקר ממעגלים משולבים ("ג'וקים", בשפת האלקטרונאים – שהם בעצם מעגלים ענקיים שלמים ארוזים בתוך רכיב בודד), עדיין יש רכיב אחד, יחסית פשוט, שאחראי להרבה תיפקודים במעגלים אלקטרוניים. הרכיב הזה נקרא קבל. יש לו שני תפקידים עיקריים – הוא משמש כחיץ (מסנן) בין תדרים שונים, והוא אוגר עליו אנרגיה (מתח).

ואם לרגע נחזור לנקודת המוצא שלנו – צירצורים – הרי שהוא זה שאחראי על איזה תדר של צליל יעבור דרכו. וכשהוא לא מתפקד, הצלילים הלא נכונים יגיעו למקומות הלא נכונים. ובמקרה שלנו – צלילים גבוהים (במקום צלילים נמוכים) יגיעו לסאב וופר. אם הקבל היה מתפקד כמו שצריך, הצלילים הגבוהים היו מסוננים, ורק הנמוכים היו עוברים הלאה, לסאב וופר. זהו, עד כאן תיאוריה על קצה המזלג.

מצוידים במידע החשוב הזה, ניגש לעבודה. אני לא מצפה מכם שתפענחו עכשיו סכימות חשמליות ומעגלים מודפסים (בינינו, גם אני לא ממש יודע לפענח אותם… 🙂 ). אנו בכל זאת יוצאים מנקודת הנחה שיש לנו חשוד עיקרי – הקבל. אנו מחפשים קבלים "חשודים", כאלו שיש חשש שהם כבר לא מתפקדים במלואם, או לא מתפקדים בכלל.

אגב, את הקבלים ניתן לרכוש בכל חנות המוכרת רכיבי אלקטרוניקה (תמורת שקלים בודדים). יש כאלו למכביר ברחוב הר ציון בת"א, ליד התחנה המרכזית הישנה. אני אישית קונה את רכיבי האלקטרוניקה שלי במקום שנקרא "אריהב" בנורדיה, או באיביי. חשוב להקפיד על ערכי הקבל – קיבוליות (במיקרו פאראד) ומתח (בוולטים).