פעם היו מרצפים רצפות עם מרצפות ישנות, כאלה שיוצרו בשיטות של יציקת בטון ומוזאיקה (מישהו בכלל זוכר מה זה מוזאיקה???). היום הריצוף הוא בעיקר משני סוגים עיקריים – קרמיקה ושיש. והחלקים איתם מרצפים, בכלל לא נקראים יותר “מרצפות” (מה שפעם נקרא “טרצו”), אלא נקראים “אריחים”. זמנים משתנים.

וזה מוביל אותנו לנושא המאמר – מה שיש בין האריחים. בין האריחים ישנם מרווחים, הנקראים “פוגות”, אותם ממלאים בחומר צמנטי ואח”כ בחומר נוסף הנקרא “רובה” – והיא זו שמונעת כניסת מים לתוך הפוגות ונותנת לפוגות את המראה העיצובי הסופי שלהן. בקיצור, הרובה היא חלק חשוב מאוד באריחי קרמיקה. אחת לכמה שנים (או עשורים, תלוי באיכות הרובה) יש לחדש את הרובה בין האריחים, גם כדי לשמור על איטום (ככל האפשר) ובעיקר כדי לשמר את המראה והיופי של האריחים. זה נכון גם לאריחים אופקיים (אריחי ריצפה) וגם לאריחים אנכיים (אריחי קיר), אם כי השחיקה של אריחי הריצפה גבוהה עשרות מונים יותר, כי ממש הולכים עליהם…

אז איך עושים זאת? על כך בסרטון הבא: